מקור משנה בבא קמא ג׳:ב׳
2 הַשּׁוֹפֵךְ מַיִם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהֻזַּק בָּהֶן אַחֵר, חַיָּב בְּנִזְקוֹ. הַמַּצְנִיעַ אֶת הַקּוֹץ, וְאֶת הַזְּכוּכִית, וְהַגּוֹדֵר אֶת גְּדֵרוֹ בְּקוֹצִים, וְגָדֵר שֶׁנָּפַל לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהֻזְּקוּ בָהֶן אֲחֵרִים, חַיָּב בְּנִזְקָן:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא קמא ג׳:ב׳
2 ז הַשּׁוֹפֵךְ כוּ'. וַאֲפִלּוּ אַפְקְרִינְהוּ, דְּהָכָא שׁוֹפֵךְ וּמַצְנִיעַ שֶׁלֹּא בְּאֹנֶס, וְקָיְמָא לָן לְעֵיל דְּמַפְקִיר נְזָקָיו שֶׁלֹּא בְּאֹנֶס לְכֻלֵּי עָלְמָא חַיָּב. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
3 ח בְּנִזְקוֹ. פֵּרוּשׁ, דְּעַצְמוֹ וְלֹא כֵּלָיו:
4 ט בְּקוֹצִים. שֶׁעָשָׂה גֶּדֶר קוֹצִים, דִּסְתָם גָּדֵר שֶׁל אֲבָנִים הוּא, דִּכְתִיב מִשְׁלֵי כד וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה. רַשִׁ"י:
5 י שֶׁנִּסְמָךְ אָדָם שָׁם יוֹתֵר מִן הָרָאוּי. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
6 יא שֶׁנָּפַל. כֵּיוָן דְּאָנִיס צָרִיךְ לָן לְאוֹקְמֵי הַךְ סֵיפָא בִּדְלָא אַפְקְרִינְהוּ וְאִתְּזַק לְאַחַר נְפִילָה, דַּהֲוָה לֵיהּ לְסַלֵּק וְלֹא סִלֵּק, דִּבְהָכִי מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה, כְּדִתְנַן אִם נִתְכַּוֵּן כוּ'. נִמּוּקֵי יוֹסֵף: